איני יודע מה יאמר ע"ז מרן שליט"א, אבל

מי שנזכר בבין השמשות של ערב ראש השנה

דברים שנשא מרן ראש הישיבה שליט”א בניחום אבלים

לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת בית נאמן

מקור המנהג להקפיד שדוקא “לוי” הוא שיעלה לפרשת

ברור לכל שלא התכוונתי בתשובתי הקודמת לומר שהנוסח

עיין בסדר הדורות בערך שמעיה שעמד בקושיא זו

כן נהגו בכמה קהלות, וביניהם גם מנהג בית

הנה נחלקו הראשונים בתבשיל שבושל לחולה בשבת ע"י

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

כל הברכות והתפלות בלשון התורה נתקנו, לבד ממקומות

כמדומה בספר חמרא וחיי עמ"ס סנהדרין של הגאון

מלשון הגמרא נראה שלא רואים סימן ברכה בכל

כתב מרן בשלחן ערוך אורח חיים (סימן נ"ג

תראה בכף החיים סימן צ"ב אות כ"ו בשם

עיין להרב דרכי תשובה שם שהביא שהרב שיירי

בסידורים כתוב "לארצנו". אבל נראה פשוט שאנשי כנסת

לכבוד שאר בשרי רבי אייל חדאד נר''ו זכיתי

שמעון הצדיק – משך תקופת כנסת הגדולה ,

אין כל מניעה הלכתית. בימי השבע ברכות יש

איך תאמין שאביו של מרדכי קרא לבנו הנולד